אולי מספיק עם להתבאס?! אולי די עם ״השמנתי״, ״אני עייפה״, ״נראת כמו קציצה״?!
אני אורטל ואני מתה על עצמי. עפה על הגוף שלי, העגול, הנשי, המשתנה ובעיקר- הרוקד.
בכל הריון עליתי במשקל 30 קילו, נראתי כמו היפופוטם וכל הבטן סימני מתיחה, אבל אם לאמר את האמת?!
הרגשתי מינימום קלאודיה שיפר! 
בהריון הראשון, השוק הגיע בשבוע 25, פתאום גיליתי שהבטן שלי מלאה בסימני מתיחה, בכיתי. המון...
זה באמת לא היה לי בסל התרחישים והאפשרויות בראש.
אחרי יומיים שבהם לא הצלחתי להפסיק לבכות, ניסיתי להבין למה זה כל כך מפעיל אותי?
כשנכנסתי פנימה הבנתי שזה לא הגוף שלי שגורם לי לבכות, זו הפרידה ממה שהיה וההתרגשות לקראת מה שיהיה.
התאבלות, ולא רק על מראה הבטן היפה שלי, אלה בעיקר על מה שהיא מייצגת.
האשמתי באופן עקיף ואולי לא מודע את העוברית המתוקה שגדלה לי בבטן.
אבל זה קרה- נפל לי האסימון. אני רוצה להיות אמא. אני רוצה בה. אני הזמנתי אותה. אני בעיניין.
אני לא קורבן ואני בוחרת שלא להעביר לה את הבלאגן שלי. החלטתי לעשות סדר.
דייקתי עבורי את אורך חיי ובעיקר את הדימוי העצמי שלי ובררתי הערות מן הסביבה.
הבנתי שאני מהממת, לא בגלל מה שהייתי עד היום, בזכות מה שאני עכשיו! בזכות מה שאני עומדת להיות. 
בחיי, אני מתרגשת אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה... 
האמת שהרבה לפני שאני אמא ובעקבות זאת- מדריכת הכנה ללידה, אני רקדנית.
אני מנהלת את ״נעימה - בית למחול צועני״ למעלה מ- 15 שנים, מורה לפלדנקרייז ולתנועה אורגנית, ומדריכת יוגה הריון.
תנועה היתה מאז ומתמיד מרכז חיי, אבל בהרין הריקוד היווה עבורי עוגן, גילית את האייכויות התרפואיות הטמונות בו.
הוא מקור לקלילות, שמחה ופריקה, כלי מופלא שמזכיר לי את עצמי וכמה אני מהממת.
ברור לי שאני חייבת להעביר את הבשורה ולשמחתי, אחרי לא מעט זמן של אתגרים, צילומים, גניזות ומורכביות טכנולוגיות- זה צלח!
הקורס מוגש לך כאן באהבה גדולה, ואמונה שכל אישה, מחוברת יותר או פחות, עם ובלי ניסיון בריקוד,
יכולה למצוא את עצמה נהנת וצומחת מתוך ההתנסות הזו.